פסטיבל טועמים עמקים! (רק תבואו!)

תאריכי הפטיבל: 5-15 בפברואר, הזדרזו!

אזור העמקים כבר בשנה ה-8 לפסטיבל פירסומי/ שיווקי/ תדמיתי לאזור, אפילו אני, יהודה – איש קריות (מילולית),
וקריות זה קרוב, אך איכשהו- תמיד הסתכלתי על איזור זה כשכוח אל, מקום של "על הדרך"…

אז מה, צפון?

יצאתי לבדוק על מה מדובר…מה בכלל יש לעשות שם?
לא חסר שמות גדולים, שאם כבר שם, אז חובה!
לדוגמא: קימל בגלבוע – סוג של מסעדת דגל השייכת לשף העל שאול בן-אדרת, מסעדת ללה – מסעדת "על הדרך" איכותית שידוע במנותיה הנדיבות, ועוד הפתעה -"יקב נחמני" בגן-נר, שזכה בתחרות "טרה וינו" הנחשבת כ"היקב הביתי הטוב ביותר בישראל"+מדליות זהב ומרכז מבקרים שנוי במחלוקת!

לכבוד הפסטיבל כל ארוחות המסעדות במסגרת תפריט מיוחד, במחירים נגישים ביותר של עד 109 שקלים: למנת פתיחה, מנה עיקרית וכוס יין מנותני החסות "יקביי כרמל" (רכס אדום ו רכס לבן), עם אפשרות כוס נוספת במחיר מצחיק של 18 ₪ לכוס.

מסעדת ללה
בגדול, מקוטלגת אצלי כהמשתלמת ביותר.
תפריט המבצעים שלהם מציע מבחר יפה, מנות נעימות ונגישות, רמת עשייה מוצלחת לכל המנות!
לחם טימין מדהים שמגיע בחינם עם לחמניות הבית, אווירה מעולה ממש בין מגדל העמק, קיבוץ שריד, בלב צומת כפר ברוך. כן כן, ליד תחנת הדלק סונול! 🙂

ברווזים עושים "ללה"?!

בעלי המקום מגדירים את המסעדה כאיטלקית, דבר נכון בהתחשב בסגנון המנות שבתפריט, אך הישראליות וההתאמה לחך הישראלי מורגש מאוד.
הגבינות לא חזקות מדיי בטעמן ועשבי התיבול, בדיוק כמו שאנו רגילים (לרוב זה מסתכם בפטרוזליה, אורגנו ובזיליקום), שזה לא דבר רע!
רביולי הבטטה, שעשוי מדפי פסטה עבודת ידו של שף המסעדה, מעולים! טעם ביתי איטלקי, אך עם הרבה רוטב, בדיוק כמו שהישראלים אוהבים!

רביולה-ללה-בטטה - שאפו

גם החציל האפוי ברוטב שמנת ורוקפור מעולה, המנה אפילו דיי גדולה ונכללת במנות הפתיחה.
גולת הכותרת של מסעדה זו היא: מנות בשרים גדולות ופירה חלבי יוצא מן הכלל, קרמי עשיר ומשביע.
עוד מנה שקשה לפספס אותה, והיא דווקא לא איטלקית בכלל – פרגית ברוטב צ'ילי וחלב קוקוס, כמו שזה נשמע, ככה מעניין בפה.
את האמת, מבין כל התפריט זו אחת המומלצות ביותר לדעתי :-).

חוץ ממסעדות ייחודיות למקום, גם הרשתות כמו BBB, פרנג'ליקו וכד'…משתתפות בפסטיבל, עם תפריטים מותאמים!
זאת אומרת, שלחובבי הסושי ביניכם, המכירים כבר שמבין איכויות הסושיות בצפון- "פרנג'ליקו" דווקא כן נחשבת מהיותר מפנקות,
תוכלו למצוא בתפריט הפסטיבל של המסעדה – קומבינציות עמוסות, גם אלו עם השרימפסים והטונה האדומה ושילובים של שיטאקה ובטטה וגם את סנדוויץ' הפרנג'ליקו המפורסם – כל זה בטווח מחירים של עד 109 שקלים! (כמות מכובדת ביותר!)

זה מספיק?!

כדי לסגור את מעגל המסעדות המומלצות שלי אלך על גולת הכותרת מבחינתי:
קימל בגלבוע.
מסעדת הדגל הצפונית של שף העל, שאול בן-אדרת.

לא צריך להגיד הרבה כדי להבין שמדובר במסעדת שף. תיקון טעות: ביסטרו!
המילה המועדפת עלי, כי זה אומר שאתה מקבל את מה שאתה רוצה לקבל, באיכות הטובה ביותר.

החל מפילה עגל, שהוא תמיד טוב… אז בקימל, הוא מקורמל מלמעלה, בדרגת עשייה מדוייקת, לחם הבית, מטבלים מטורפים, ותוספות כחברים טובים לבשר.

טעים כמו שזה נראה.

במחיר שישאיר אותכם עדיין נושמים!

(להעצמת החוויה, אותו יין שדובר בהתחלה, גם כן! כלול במחיר – וכוס נוספת ב18 שקלים).
עם תפריט היין של מסעדת קימל, לא חסרות אפשרויות, יקביי בנימינה על השולחן אם רק תרצו, ושלל פלאי עולם למתפרעים.
אם תגיעו בשישי ישנן כמה וכמה הפתעות שוות בתחום הזה (יין בוטיק, ביתי, ישראלי שעליו נדבר בהמשך…).

טוויסטים כייפים ביותר במסעדת קימל בגלבוע, כבר מהמנות הראשונות, אני מאוד הופתעתי לשמוע שבספיישלים יש להם שקדי עגל. מסתבר ש"ים תיכוני" הוא הזיווג הכי יפה למילה "ביסטרו" הצרפתית, וכיאה ל"ביסטרו ים תיכוני" – שקדי העגל הונחו על מצע של…חומוס וטחינה ושלל דברים טובים! (כפיים!)
ת'אמת, אהבתי, אבל קצת כבד לראשונה לא?!

ואם בכבד עסקינן, פטה הכבד, קרמי להפליא – לא רואה אף פטה כבד אחר באזור הגלבוע – עזבו, רוצים לעשות את זה, תעשו את זה שם, לא תצטערו…

עיקריות –
חשבתי שהופתעתי על ידי שקדי העגל בראשונות – נתח קצבים הופיע לי בעקריות, ושם כבר לא יכולתי להתאפק, ישר הזמנתי גם אותו!
טעים להפליא, ידעתי שאם להזמין את הנתח שקשה כלכך לעשייה נכונה, אז צריך לעשות את זה כאן, במסעדה שמבינה עניין.

הקינוחים –
בין שלל בורליים, פאבלובות ושוקולד-שוקולד ממכר,
אתם כבר תבחרו כל אחד להעדפתו.

פאבלובה בגלבוע!

אבל אם יש שיחה רצינית לעשות על מסעדת קימל בגלבוע, זו ההרגשה שהיא נותנת…

אם בחוץ חשוך...לפחות יש מה לראות גם מבפנים...

נכון יש למסעדה נוף נפלא…או הגילבוע המקסים, או מסלול הסקי המדומה המגוחך (שנייהם אחלה…).
אני הגעתי בערב- וערב באיזורים הללו זה מהות המילה "לילה", חשוך ביותר.
ופה זה חשוב כי עיצוב הפנים הוא המעניין.
המרפסות מוארות באור מרגיע, סוג של תאורת רחוב מהפנטת,
האולם בפנים הוא שמעורר אצלי את התהייה…
דקורציה של מרפסות כלפי פנים המסעדה…ברזלים ומנורות..קירות גבוהים.
האווירה בהחלט "פריזאית", אך לא החלטתי עדיין האם סנט ג'רמיין במיטבה, או הסמטאות המקבילות לשאנז אליזה…
המוסיקה במקום מרגיעה ונינוחה..(הייתכן ששמעתי שם אליס אין צ'יינס?! – אקוסטי כמובן).

שילוב נכון של אוכל ואווירה- עושה את ההבדל הגדול בין מסעדה טובה, לחוויה בפני עצמה.

פסטיבל טועמים עמקים – מנסה לאפשר לאנשים לחוות חוויה רג'יונלית מלאה…לא רק מהאוכל, שלל פעילויות…הוזלת מחירים רצינית בהמון אטרקציות, בתים פתוחים בסופי השבוע (עיקרם ביוקנעם המושבה).
מהמרכז, מהדרום או מהצפון – המסר של המארגנים מרגיש דיי ברור. העלאת המודעות.
זה מבורך…לאזור יש הרבה מה לתת, ארגון פסטיבל דומה לאירגון של ליינים בפאבים. אם הגעת לזה כניראה שאתה ממש נואש!
אבל זה עובד. האנשים באים, המחירים משתלמים, האווירה טובה – הרגשה של פסטיבל:-)
השאלה מה איתכם "אחוריזה"?! אתם תבואו לבקר שוב באותם מקומות???
(כסטודנט, הפסטיבל "טועמים עמקים" משתלם לי.
אבל גם נסיעה למקום ללא תחבורה ציבורית וגם להוציא על מסעדה מחיר מלא.
זה נשמע לי כמו משימה בלתי אפשרית 5…)

לסיכום:  מסעדת אוקטגון, מסעדת קימל, מסעדת ללה, חוות התבלינים, אדאמ'ס, דג-דגן ועוד-ועוד-ועוד!!!
מהקטנות לגדולות, מרשתות לבוטיקיות….כולן משתתפות במטרה להביא אתכם לעמקים בצפון.
לאכול בכל המסעדות הללו ארוחה מלאה החל בסכום שמתחיל ב39 ₪ ועד 109 ₪.
בהחלט עילה טובה לעשות עלייה לאזור.

תהנו!
אתר הפסטיבל! (כל המקומות, כל האטרקציות, פנו יום – תבלו!)