יינות ב39 ₪ זה עדיין יינות ב39 ₪. אבל יש ערך מוסף!

בחנתי את עניין היינות הזולים.
לימדו אותי בקורס "טעימה שיפוטית", שבעיקרון יין זול יכול להפתיע מאוד.
קניתי אוסף של יינות בפחות מ50₪ כדי לבדוק את הסוגייה.
שאלת המחקר היא: האם באמת יינות שמשתלמים מאוד לצרכן מבחינה כלכלית, גם נותנים את התמורה בטעם.

:מרלו – טמפרנליו
יקב קונדסה דה לה גאנזה, ספרדי.
אני יודע למה לצפות מספרדים בעיקרון.
העיקרון הוא יינות ישנים ומתיישנים.
את הנסיון שלי עם "ריוחה" ספרדי צברתי לא נכון, התחלתי מהטובים ביותר. יינות מעט מתוקים עם טעם עץ מאוזן. המון פיפל אך עם זאת חן גדול מאוד ליין, כייפי ומתובל.
במקרה זה – היין היה ברובו מרלו, מה שמרמז על קלילות יתרה ביין. עץ לא הורגש בו בכלל.
סיומת – ריקה לחלוטין אך פתיחה מאוזנת ולא מפוצצת.
הייתי אומר שהוא כייף, אך למתחילים בלבד.
אולי בעצם בדיוק מה שאני מחפש לקהל הישראלי.
יין שיכול להתאים מאוד לפאבים, שריחות הפאב ממילא משתלטים אפילו על כוס וויסקי היילאנד איכותי.
עדיין משקה הפאבים האולטימטיבי בצפון הוא לפרוייג או טאליסקר שניזונו מאדמות כאבול כבדות. משלימי החוויה הפאבית האותנטית של הקריות (כך אני מסווג אותם 🙂

היין הנ"ל לא נותן יותר מדיי. אבל היי! הוא משנת 2007 – אנחנו ב2012. הוא בשיאו, אין למה לאחסן אותו ואם הישגה ידכם ביין מסוג זה. יכול מאוד להיות שתהנו ממנו כמו שהוא – בלי שום התחייבות להשלימו עם סטייק בצד בשביל להגיד שהוא מעולה עם האוכל.
כי מעולה הוא לא!
אבל במחיר הזה – בהשוואה עם החברים, ללא ספק נעים יותר מהרבה יינות זולים אחרים.

פאוסטינו ו קונדסה דה לה גאנזה

ריוחה – פאוסטינו xii
אולי היקב היותר מפורסם ב"ריוחות" שאנו מכירים.
חבל ארץ ספרדי חם ביותר.
משם יוצאים יינות באמת מצויינים לקהל הרחב, בכל טווח המחירים.
הפאוסטינו שכבש את כולנו מגיע בבקבוק מצופה זפת כלשהי, נותן מין תחושה מיוחדות ליין כבר מאחיזת הבקבוק.
100% ענבי טמפרנליו.
לא אדבר על היכולות של יינות אלו לספוג עץ ועדיין להרגיש מצומקים, מתוקים. אולי "ריוחה" זה מסוג היינות עם הגוף המעניין ביותר בפה.
אך לא ביין זה עסקינן…
אומנם היקב מפורסם וגדול. הבחור בתמונה כמעט מביא הבטחה לאיכות עם השפם והמבט החודר שלו.
אך בסידרה הזולה יותר כבתמונה (שנת 2009), היין עמוס מדיי בחביות עץ ישנות. מרגיש תפל מטעמים מתוקים וגם כמעט כעבור שעה ודיקנטרים למיניהם לא נותן שום נעימות ועגילות בפה.
יין זה נחל כישלון אצלי.
."גם בסלט לא הייתי שם אותו. בשפת העם "לא לגעת בו בטלפטיה
יסלחו לי הספרדים. הריוחות נשארו טובות רק ביקרים יותר – כמה יקרים?!
אם חשקתם ביין ספרדי איכותי, "ריוחה" למהדרין…
השקיעו את מה שהייתם משקיעים בכל יין איכותי אחר. לעלות לכיוון ה100-150 שקלים. שם כבר ללא ספק תהנו!

הפאוסטינו המדובר כאן, שנת 2009, מאלץ להינו ממנו עם דברים שומניים, עקב חוסר הגוף המורגש שלו וחובה לאזן אותו עם משהו מתוק.
אנחנו ניצלנו את המצב לפטה כבד אווז עם פירות יבשים שהגיע מחופשתי האחרונה בהונגריה 🙂

שבלי שום קשר היינות שלהם מחייבים אותי לרשום פוסט ניפרד לחלוטין על יינות שגם אם ממש תרצו אי אפשר לצערינו הגדול להשיג אותם בארץ.

אז…משתלם?!
בטוח! אבל לא לבוא עם ציפיות גדולות.
הספרדים ידועים ביינות איכות מבייתם. ב39 שקלים חדשים, לא בטוח כמה איכות נשיג…המרלו-טמפרניו דווקא הדליק אותי.
יש לו פוטנציאל אדיר לעזור למתחילים להבין את כיוון יינות חו"ל ואפילו לגרום למחפשי הקלילות שביין להינות ביותר מיין טוב, נעים וזול.
יין שבארץ עולה 39 ₪, בארץ מוצאו בטח נושק לגבול ה2-3 יורו לבקבוק 🙂

אם נשתה יותר כאלה, אולי יקבי הארץ יבינו מה אנשים פה מחפשים…
רוצים יין זול וטוב?
תתחילו לחפש, הקציבו גבול לסכום שאתם הולכים לבזבז על בקבוק – ותיקנו את הדברים ההזויים ביותר שמציעים לכם בחנות. דברים שלא הכרתם.
דווקא יקבים פחות מוכרים, וסגנונות שונים של יינות, עשויים להפתיע אתכם לטובה.

את היינות קניתי בחנות "בקבוקים" בקריית טבעון.

חנות מקסימה, קטנה, עם מבחר מדהים- בעיקר של יינות בוטיק ישראלים.
אני חייב לציין – יום שישי בצהריים הגעתי ועמד על שולחן הטעימות שלהם מבחר מרשים של יינות כמו "נעמן"ו"סומק" שכבר דיברתי עליהם בעבר באתר זה.
מנסיוני עם בעלי היקבים הללו הבנתי שאי-אפשר למצוא את היינות שלהם בכל מקום, אז כניראה שזה מעיד על משהו "גדול" לטובת חנות זו!
המוכרת הייתה מקסימה ושירותית מאוד.
כאשר חיפשתי יינות ספרדיים, זולים וטובים, ללא שום היסוס הציע שנפתח בקבוק ריוחה להתנסות.
גישה שלא תמצאו בכל מקום.
בהחלט מומלץ לבקר שם ובכלל להינות מהאווירה של העיר(קרייה) הקטנה הזאת, שעטופה בקסם מסויים בסופי השבוע 🙂