אוסטרלים – עד 50 שקלים בבקשה

לא אגיד שנכון להוציא על יין כמה שיותר.
והכי יקר הוא לא תמיד הכי טוב.
יין, וויסקי, וודקה, בירה וכד'…זה טעם נרכש.
אלכוהול זה רעל ולא משנה ממה הוא מיוצר, אף אחד לא אוהב רעל- אבל רעל אפשר לעדן ולהסוות.
לאחר נסיון של קנייה ספונטנית של יינות ספרדים( ראו את הכתבה הקודמת על יינות ספרדים), יינות זולים שלאו דווקא נותנים תמורה למחיריהם, אלא כי כמעט ולא נותנים תמורה כלל לדעתי לצערי.
החלטתי לעזוב לרגע את ה״עולם היישן״ והקשוח.
יותר מדיי אלגנטיות לא הולכת עם נעלי ״קונברס אולסטאר״ – ואם אתם טוענים שדווקא כן, כי זה "מאגניב"- זה עדיין לא הדבר האמיתי.
כך אסכם את עולם ישן(ספרדי) בפחות מ50 ש"ח.
אך מה יגידו חברינו מה״עולם חדש״? ישנם אוסטרלים, שיראזים, קברניים, זינפינדלים, שנועדו במיוחד כדי ללכת איתם אפילו לפיקניק שאחרי הים, או לדמיין בריזה קרירה בלילות האביב ולהינות מהם כמות שהם.
לרוב סטייק שרוף מדיי רק ייעשה להם טוב, ובעיקר אלו יינות שגורמים לך לרצות להתרגל אליהם, לפחות לבעיות שלהם…
בגדול, הפתיחה שלהם לא מפוצצת, גופם מוצק, מדוייק ובדיוק במידה והסיומת נעימה, בעלת מרירות קלה, שמזכירה לך ששתית יין ו- זה לא רע!
מסתבר, שלא סתם רוב הפאבים מחזיקים באותם מרלואים צ׳יליאנים ושיראזים אוסטרלים בכל תפריט. יש ליינות הללו סגולה כלשהי להתחבר ולחבר אליהם אנשים שלאו דווקא באים ומבקשים יין.
בתהליך ההכנה לניסוי זה, לא התעסקתי יותר מדיי.
פניתי ליוני קווה מרשת ״לגעת באוכל״(הייתה פעם פרודיה עם השם הזה, לא?!), ביקשתי מיוני 3 בקבוקים אוסטרלים עד 50 ₪ לבקבוק. ושהיינות יהיו מוכנים לשתייה, קלילים ומעניינים גם למי שלא חסיד גדול של יינות- עד רמת ״מה יין עכשיו?״.
"אוצר היין" – זהו דף הפייסבוק של יוני בחנות.

בחירה נהדרת יוני;-)

3 היינות, בכוונה, לא נפתחו בארוחות גדולות, אלא בפתיחות שולחן סטרנדרטיות לחלוטין של צ׳יפסים, במבות, פיצוחים ושאר חברים.
מדיי פעם סינטות על האש.
ללא רטבים מיותרים ואף החמרנו – כל יין נבחן אפילו ליד דברים מתוקים.
יילו טייל- שיראז 2010הקנגרו צהוב הזנב.
כניראה שהענבים באוסטרליה גם גולשים על הגלים.
היין נעים להפליא, זורם וכייפי ברמות על.
אנחנו ב2012, והיין נפתח בפקק מוברג ומרגיש הכי רענן שיש, ניחוח ירקרק ללא ספק הוא מרגיש מעט שונה מיין יבש רגיל.
ייחודו של יין זה כיין חבר׳ה, הוא חצי יבש(אבל אל תספרו), הוא לא מרגיש יין קידוש, אך לגמרי נותן תמורה מעולה כיין שולחן שאפשר לגמור בקבוק ממנו בכייף.
יין זה פתח את סדרת ה״אוסטרלים להחודש״ אצלי בחבורה, והיה לסיפור הצלחה.
כבר באותו סופ״ש קיבלתי טלפונים מחברים, הורים של חברים וחברים של חברים, על איזה יין נשתה ומהו מאותה סידרה ספציפית של יילו טייל האוסטרלים.
בר קרוסינג– נטעמו 2 בקבוקים של הדובים החוצים.
שיראז ו שיראז-קברנה.
האחד צעיר, השני שיראז-קרבנה 2007(2007?!).
אין להם פתיחה מפוצצת, אך הגוף באמת… שגם עכשיו בעודי כותב את הפוסט בדיעבר לטעימה.
אני נזכר שהיין מילא לי את חלל הפה לגמרי, היין ״עגול״ כמו שאומרים.
וכשפתחתי את הבקבוק בדיוק שאלו אותי, מה הכוונה ב״טעם עגול״?
כמובן שהשאלה עלתה בזילזול מוחלט וצחוק מתגלגל.
התשובה המתבקשת הייתה, "לא טעם ישר", אך ההבחנה נעשתה כך:
מול פטיט סירה ישראלי 2010, אך מלא עץ, שעמד בשולחן( דלתון D), חלצנו את פקק השעם שלו. באותו זמן אני כבר פותח בחצי סיבוב את פקק ההברגה של שיראז- קברנה אוסטרלי, בר קרוסינג.
מזגתי לחברי מהאוסטרלי, הוא אמר״וואו טוב!״, ההפתעה הייתה לו גדולה, כי יין עם פקק מוברג ולוגו מגוחך של שלט הזהרה ״דובי פנדה חוצים״- באמת מצליח להביא פה מלא טעמים, במידה נכונה ומרגיש סבבה לשתייה מרובה.
לקחתי לו את הכוס, שתיתי והתרשמתי בעצמי, ומזגתי לכוס חדשה את הדלתון פטיט סירה:
א. פרצוף סובל בקטנה.
ב. מבט מתרשם.
ג. לקח חזרה את האוסטרלי.
אין ספק שהדלתון פטיט סירה 2010, במקומו מונח, והוא יהיה מעולה עם מעט חידרור ואולי אפילו עוד שנה או שנתיים מנוחה.
אך הוא גם עולה כמעט פי 2 במחיר (וזה לא הרבה).
ההבדל האמיתי הוא, שהדלתון יין שעובר שנה בחביוית עץ אלון, מתבגר, מקבל אופי וטעמים ולפעמים זה קצת מתעלה על טעם הענבים עצמם, לטוב ולרע.
מחד אני מנסה להימנע מדברים אלו ביינות שאמורים להיות "פשוטים", מאידח יכול להיות שזה בדיוק מה שאנשים אחרים ממני מחפשים.
באותו יין ספציפי המסוקר כאן, השיראז קברנה של "בר קרוסינג", ישנו שימוש בטכניקה שאני לא מעריץ כלכך, אך מוציאה תוצאות טובות במקרה שלהם.
היין בזמן המנוחה שלו במייכלים מושרה עם שבבי עץ, מה שנותן ארומות מסויימות וממוסיף ליין עוד רובד מסויים של טעמים שאינם משתלטים.
בגדול- היינות האוסטרלים המדוברים בכתבה הנ״ל מעולים למי?
למי שמחפש משהו קליל, למי שמחפש להיכנס לעולם היין בקלות, למי שרוצה להינות ולשדרג את העל האש המשפחתי/ חברי שלו.
אך נופח אמיתי אין בהם ולא נראה שאמור להיות בהם.
אלו יינות שבהחלט יכולים להתאים לצעירים, אם זה בחצי יבשים איכותיים(לא יין פטישים!), ואם ביבשים.
האוסטרלים לא איכזבו במבחן ה״זול מאוד ומשתלם״.
הם בדיוק מה שהאם אמורים להיות ולא מנסים להיות הרבה הרבה יותר.
תמורה נאותה לכסף ובהחלט מוצרים איכותיים ומספקים.
לשתות מיידית, פקקי הברגה נוחים, בקבוקים יפים ולוגויים מצועצעים.
הכל בשביל שיהיה כייף.
תהנו חברים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s