קורס עשיית יין – ההחלטה

אני טועם, בוחר, קונה ושותה.
אני יודע מה מתאים למה בכל סיטואציה נתונה ומשתדל להתעמק בהיסטוריה של עולם היין מראשיתו ועד התפתחות הענף בימינו ובכל אזור גיאוגרפי.
ישנן אופנות, יש ״עשה אל תעשה״ ויש גישות שונות בהתאם לתרבות והתפחות המדע שהובילה ליין שאנו מכירים כיום.
אך השאלה האמיתית היא, איך בכלל מייצרים את היין?
החלטתי לצרוך ידע מעשי.
5 שנים באקדמיה הובילו אותי לדעת ש״אין חכם כבעל נסיון״.
אז איך הופכים את האהבה והידע למוצר סופי?
הקורס לעשיית יין, בבית הספר של יקב שורק.
18 מפגשים במהלך שנה שלמה, בתקווה רבה יובילו אותי לדעת את כל תהליך העשייה של "המשקה התרבותי ביותר בעולם". (פרנסואה רבלה)

יום שני, 4 אחה״צ, אני יוצא מכיוון אוניברסיטת חיפה לכביש 6. מגיע לטל-שחר אחרי שעה וחצי נסיעה ללא פקקים.
ניגש, אומר שלום ורואה איך רחבת היקב מתמלאת באנשים.

כורמים, בעלי יקבים ביתיים, מבוגרים וצעירים, עניין אותי לדעת למה הם בכלל הגיעו…
רובם ניתן להגיד כבר מייצרים יין, אך באו להתמקצע.
חלקם השני הגיע להעשיר ידע ,כמוני. להפוך תחביב מופשט לתוצר גולמי.

כמה מתאים שההרצאה הראשונה בקורס הייתה ״הפילוסופיה של היין״.
לא באמת חשבתי לעומק ״למה אני פה?״ עד לרגע שהייתי צריך להציג את עצמי בפני כולם.
אני אוהב יין ואחרי קורס ״טעימה שיפוטית״ באיש הענבים אני אפילו שופט יינות על-פי קריטריונים אובייקטיבים. אני יודע מה ציונו של כל יין בצורה מקצועית, אך אין לי שום פרקטיקה בתהליך הייצור עצמו.
המרצה ארקדי פפיקיאן, איש יין בעל רקורד מכובד ביותר, העביר הרצאה מרתקת על תהליך הייצור… היינן הוא הכלי של הבורא. מניע את התהליך בצורה הנכונה. כי "יין" הוא תהליך טבעי.
כמו בנאדם – צריך לזרוע, להוליד ולתת את הכלים הנכונים להתבגר ולהתפתח.
אך מה יצא בסוף, אי אפשר באמת לדעת.
בהשוואה לאריקסון ובנדורה בתורת הפסיכולוגיה, היין כאדם שואב את אופיו מהחברה בה הוא נמצא ומשפר או גורע נתונים גנטיים בהתאם לתהליכים שעובר בחייו.
זה דבר חשוב, מרתק ומתסכל בו זמנית.
ארקדי הדגיש לכולם שהיין הוא פרי התסיסה האלכוהולית של הענבים, אזי המון גורמים הם המשפיעים על טיבו של היין והשכיל לתת הסבר טכני ומתאם ציפיות לכל היושבים בכיתה.

במחשבתי האישית, אם אני בא לייצר יין, אני רוצה לצאת בסוף הקורס עם התוצר המועדף עלי, האהוב האמיתי שלי – שהילד שלי יהיה יותר טוב מכולם! אך גם זה בעייני המתבונן, וארקדי הלהוט בהרצאתו הדגיש, שאם נאהב ונשקיע ביין שלנו הוא יהיה היין הטוב ביותר! בעינינו.
נכון להגיד שאין הנחתום מעיד על עיסתו. אך מי מסוגל לייצר יין במהלך שנה (או הרבה יותר) ולהגיד בסוף שהוא לא מספק?
הקורס דורש המון הכנה נפשית, בגרות נפשית הייתי אומר, צריך לצאת מהקונספציות
שבראשנו ולהבין שאנו מתחילים בתהליך מבראשית ומגיעים מא׳ עד ת׳.
במהלך הקורס ניגע בכל פרמטר שמגדירים בו יין כדי להוציא את הטוב ביותר.
ארקדי פירט רשימה מתוך מאמר שלו המדבר על מדידת איכותו של יין.
רשימה שכל יינן חייב להבין לפני שפונה לעשייה עצמה. מין To Do list, ובה:
זן הענבים, אזור הגידול, היבול עצמו ורמת היבול. על כל פרמטר עמד בניפרד והדגיש דברים חשובים.
הוא דיבר גם על אופי היין וכיצד הוא ניבנה על ידי פדנטיות היינן, גיל הכרם, צורת הבציר ורמת היקב.
ודיבר על דברים ברומו של עולם, כמו גישת היינן, האווירה במהלך העשייה וכמובן- מזל!

מעבר לכך, דנו בשאלות שעלו ברוחי כבר מספר פעמים, על סגנונות ביין הישראלי, גישות היקבים לשיווק ועיוותי חשיבה נרכשים של כולנו.

ההרצאה הראשונה יצאתי עם המון שאלות, מנסיוני למדתי שזה מעיד על הרצאה טובה.
הגישה המתודולגית הנכונה ביותר היא לצאת עם יותר שאלות מאשר תשובות. ואת התשובות להשיג בעצמך בהתאמה אישית לבעיותיך.

חצי דרך מחוץ לציוויליזציה העירונית בכביש חשוך ועד להתרעננות הקפה ללא קפה (מי קיבל את ההחלטה לסגור את עסקי תחנות הדלק ב11?!).
חשבתי רק על איך זה יפתח אותי, מה האפשרויות העומדות בפני ואיך לעזאזל אחרי הרצאה כזאת אני אמור להכין יין איכותי, שאני אהיה האחראי עליו?
יש לי כלכך הרבה כבוד למקצוע היין, הוא הרי המקצוע השני בהיסטוריה 😉 (אמר יאיר מרגלית).
מי אני שאעז לנהל את תהליכי הטבע מהכרם לבקבוק?!
מסתבר שזה דורש הרבה אומץ ותעוזה.
אז באסרטיביות, ברגע שכיביתי את הרכב בחנייה, החלטתי שאני הולך על זה.
מקורס הברמנים בגיל 18 עד עכשיו בגיל 24, הכנתי את עצמי לרגע הזה.
הגיע הזמן להוציא לאור את פרי אהבתי האמיתית.
לימודי התואר שלי באוניברסיטה מכשירים אותי להתמחות בקבלת החלטות.
אז קיבלתי החלטה.
אני יוצא למסע עשיית היין האישי שלי!
אני לא יכול לחכות לאבן הדרך הבאה עם היינן ניר שחם, שבה אבין איך עוברים מתיאוריה למעשה…

נתראה בכתבה הבאה 😉
שלכם
עידן