סוחטים ונהנים. (הנפלאות של סחיטה באיומים;-)

כעבור שבועיים מיום הבציר ותחילת התסיסה נשלח אלי דוא"ל מענבר העובדת ביקב שורק, שהגיע הזמן להפריד את היין התוסס מקליפות הענבים. על סמך הבחנתו ובדיקותיו של היינן ניר שחם וצוות היקב בשורק, התסיסה האלכוהולית עברה בהצלחה!

 

זה נקרא "פרי ראן" – רואים איך הוא רץ חופשי??

אז כיצד מפרידים את הקליפות?
דיברנו בכיתה, עוד ביום הבציר ובתחילת תהליך התסיסה – על התהליך של ה ”Press” – מכשיר אינקוויזציוני (אולי אפילו עתיק מזה), שמוחץ את קליפות הענבים ומוציא רק את המיץ / יין. אותו נוזל שהספיק במהלך תהליך בן שבועות לקבל את הטעמים של הקליפות והגרעינים, שאב לתוכו את הטאנינים, ניחוחות מתובלים ושאר ירקות…
מה הלחץ?
הגעתי עם בגדי עבודה, כנדרש ממני (להתכונן ללכלוך), חמוש בכוסות יין מסודרות לצד המכשירים.
טיהרנו את כל הכלים עם ביסולפיט והתחלנו בניתוח!
לתוך המכשיר הביזארי ניכנס באסרטיביות כל תוכן מיכל התסיסה שלי, ריח יין נפלא עלה ממנו ועם הניחוח עלו גם התהיות שלי (היתכן שבאמת, ממש כאן, יש לי כבר יין?!)

סוחטים ונהנים
שלב א' – היין שיוצא ראשון, נקרא בשם "Free Run".
שלב ב' – כמה בלוקי עץ שמפעילים מעט משקל ויוצא פתאום עוד יין שהיה זקוק לדחיפה קלה כדי לצאת משאריות הענבים במיכל.
שלב ג' – הגענו ללחיצה קצת יותר אגרסיבית שהניבה אף יותר יין.
שלב ד' – סחיטה באיומים – כבר הגענו עד תחרות ״מי החזק יותר״ במקצה זה, בעצם ניסינו להשיג את טעמי העץ ליין מאותם בלוקים שתומכים במכשיר הPRESS.
(זה לא באמת השלב של ארומות העץ 🙂
בשלב סחיטה זה הטעמים כבר יותר חזקים, יותר טאנינים ואורומות יותר אדמתיות.

4 מיכלים בגדלים שונים, בכל אחד עולם ומלואו של טעמים השונים אחד מהשני שירכיבו יחדיו את היין שלי. מסתבר שכבר בתהליך הראשוני ישנו ״בלנד תוך מיכלי״ ונגלה לנו כי השלם גדול מסכום חלקיו!

משמאל לימין בשלבי הלחיצה – ככל שלוחצים יותר, מתקבל יין נקי יותר

מתוך ה״פְרֵסים״ השונים נשאל מה ניכנס קודם, על מה אי-אפשר / אפשר לוותר וכשהגענו לתוצר סופי – בשיא הכנות, עלו בי דמעות של אושר.
בתחילת הקורס, שוחחנו הרבה על יום הבציר וכמה הוא חג נפלא לכורמים והייננים.הכינו אותנו, שביום הביקבוק נרגיש כאילו נולד לנו ילד.
אבל כאן חברים, זה הדבר האמיתי!

תהליך הסחיטה הביא ליידי טעימה מעולם שתמיד צפיתי בו מהצד ופחדתי להיות חלק מהפרקטיקה שלו.כשטעמתי לראשונה את היין שלאחר התסיסה – ממש היין שלי! והבנתי, תוך כל הניסיון שלי, שממש יש לי משהו איכותי ובעל פוטנציאל ביד (ובעיקר באף). יום של התרגשות כזו לא היה לי כבר הרבה זמן. הקברנה שלי נדף ניחוחות מתובלים ואיתם גם פירותיות שחורה מלווה במנטה (נפוץ מאוד באזור זה של יקבי יהודה). הצלחתי ליצור את מה שאני מדבר עליו כל כך הרבה – ואין הרגשה טובה מזו.

התהיות מתחילת הקורס, "מסוגל או לא מסוגל?".
החששות של "מה יהיה בסוף? ואיך אצור משהו איכותי באמת?"
כל הפוטנציאל קפץ לי לפנים עם קירוב הכוס לאף, ערסול קל בשביל ה"דאווין" וטאנינים התיישבו לי על הלשון וכיווצו לי את הפה עם הטעימה הראשונה.
הטעם שנשאר אחרי הלגימה היה מריר מעט ובו זמנית מרענן.
ופתאום חשבתי, ״שלי בטוח הכי טוב פה!״ או שמה לכולם יצאו יינות מוצלחים כלכך?
התחלנו לטעום מהיינות אחד של השני, כל אחד מתפלא מעושר טעמים וניחוחות שונים לגמרי מהיין שלו. הכל פרי בחירת הענבים ביום הבציר.

יצרתי מפלצת!
ועוד תהליך ארוך לפנינו.
בירוקרטיה שלמה עד שיהפוך לאזרח המקובל בחברתנו.
ויתכן שכמו פרומתאוס, כוונותיו טובות, אך לא יעמוד במבחן המציאות…
העיקר, שאני מרוצה על התוצאות הנוכחיות. אפילו מרוצה מאוד!
נתראה בהמשך, כשנחווה יחד את תהליך התבגרותו של היין.

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s