יקבים גדולים vs יקבים קטנים

לא בדיוק דויד מול גוליית.

הרבה תלוי במה שאתה כלקוח מחפש.
בטעימה האחרונה באיש הענבים, הנקודות החשובות שהתבהרו זה האיכויות שיש לכל אסכולה.

יקבים גדולים דוגמת: ירדן, טפרברג, ברקן וכד׳.
גילו, כמו בכל פעם, יינות מצטיינים בדיוקם ואיכותם. כנראה פריבילגיה של צי ייננים מקצוענים, ״מעבדות על״ וכמויות אדירות של יין המיועד לניסיונות עד קבלת התוצר המדויק.
ללא ספק זו גם הדרישה מיינות שקהל צריכה גדול שלהם הוא מעבר לים.

עם גישת ההשוואה בין גודל היקבים לעומת איכותם לא נגיע רחוק.

היקבים הקטנים מציגים משהו שונה, אין להם את אותה פריבילגיה של ניסיונות וטעויות בדרך. כמו מזקקות וויסקי ביתיות בסקוטלנד, או אוכל ביתי, היקבים הבוטיקים מציגים משהו שונה. אותו אופי "בוטיקי" מחייב את השותה לבחון יותר לעומק, ליהנות מהדרך שיין יוצר, וגם פגמים הם סוג של יופי בתוך ממכלול היצירה. היינות עדינים יותר ומניסיון אני אומר, הם לא מיועדים לטלטלות ומסעות. צריך להתנהג איתם בעדינות ובכל טעימה להתחשב בכך שאין עוד משהו דומה לזה.

פאר היצירה בא ליידי ביטוי באהבת היינן ביקב לאומנותו. יקב נעמן, רמות נפתלי, לטור נטופה וקסטל, הציגו יינות עם אופי מובהק של הייננים עצמם. מרגישים את משיכת המכחול של היוצר עם התקרבות הכוס לאף.

ועדיין, לכל אסכולה, אנו כלקוחות יכולים להחליט מה מתאים לנו יותר.
הטעימה באיש הענבים לא זלזלה לרגע באף סגנון יין, הציגה יינות מעולים משתי האסכולות. יינות גדולים ומתחנפים לפה בטעמיהם מהיקבים הגדולים יותר בארץ (קצרין ורום של רמת הגולן) וקסטל גרנד וין ואניגמה של מרגלית, יינות עם אופי שונה, שאני אישית מכיר המון אנשים שפחות יתחברו אליהם ויעדיפו מתיקות מסוימת ופחות טאנינים.

היופי הוא, שיש מבחר. בבית אעדיף תמיד לפתוח דווקא יין שונה ומיוחד, גם אם לא בשיא איזונו אבל מספר סיפור קצת אחר (כמו הפייבוריט החדש שלי, לטור נטופה, או חברי הוותיק מיקב נעמן, שיינותיו מכריחים אותי לשים ברקע את ההופעה של דיפ פרפל ולאלתר בגיטרה או פסנתר תוך כדי).

כאשר מגיעים חברים לארוחה או לחילופין שאני יוצא למסע ג׳יפים ברחבי הארץ, ללא ספק אקח איתי ארגז של יינות מהרי גליל/ ירדן, שאדע בוודאות שהיין יעמוד במסע יותר טוב ממני ועדיין יספק את התמורה המצופה.

אני אוהב את זה.
אסכולות שונות, סגנונות שונים, שמספקים מבחר כייפי שמצריך חשיבה על מצב הרוח,
תנסו, תטעמו, כל היופי בעולם נובע מהשוני בין האנשים.

 ״קטנים מול גדולים״ זאת לא בדיוק ההגדרה, כנראה ״קטנים ו גדולים״ יותר מתאים.