(1+1=3) על ממסכים מהונדסים וזניים ביד הבורא.

בישראל יין זני הוא יין שלפחות 85% מהענבים שממנו הופק הם מאותו זן.
קשה מאוד למצוא יין שהוא 100% מאותו זן ענבים (גם שם לרוב לא מדובר באותה חבית או אותו אזור גידול).
זה לא דבר רע, פעולת עירבוב היין עם זנים אחרים נועדה לעידון היין, הוספת ארומות, חיזוק הצבע ואפילו הדגשת טעמים.

ניפגשנו בבית איש-הענבים, חובבי יין ואנשי מקצוע.
בית פתוח בנושא "הבלנד הישראל מול הבלנד הבורדולזי".

בבורדו, זהות היין ברורה והבלנדים בכל אזור גידול ידועים לכל לפי הזן השליט וחבריו המשלימים אותו למתכון מנצח.
הקברנה התקיף בגדה השמאלית, הופך לאלגנטי יותר בזכות המרלו המשולב איתו והקברנה פרנק, המתפקד כאמא אחראית, המשגיחה שיתנהג יפה ומזכירה לו את המקורות.
המרלו של הגדה הימנית בבורדו מצטרף לבן זוגה הגברי הקב"ס (ברוך הוא) שיתמוך בה ויידגיש את הפרחוניות המרלואית.
ההצלחה המסחררת של הממסכים (הבלנדים) הבורדולזים מיוחסים כ"סוג יין" בפני עצמו.
המתכון הוא בטוח וניכר בשילוב הנכון בין סוגי ענבים חזקים הקיימים כמעט בכל אזור גידול – אי לכך במקורם (בטרואר הצרפתי) נחשבים לטובים ביותר בקטגוריה זו.

בישראל עלו על השיטה וניתן לראות את חשיבותו של הבלנד בשני איזורי הסקאלה השיווקית של רוב הייקבים הישראלים.
היין הפשוט ביותר הוא בלנד, והיין פרימיום של היקב, גם הוא בלנד. ומה באמצע? יינות זניים ובלנדים נסיונים כאלו ואחרים.

 

גרף הבשלה רצוי של הענב לקראת הבציר – חוץ מ"על הדף"
הרבה תלוי בטעימת הענבים בכרם.

בתיאוריית קונספרציה כזו או אחרת, ניתן לשאול "האם אלו שאריות הגידול לבלנד הנמכרים בניפרד כיין זני ומשווקים כיינות אמצע?"
בעוד ידוע כי יין הפרימיום הוא הבן המועדף. והיין שנועד למסחר גדול יותר, דווקא הוא זה שרוב המחשבה הושקעה בו (זמין יותר, נעים יותר, קליל יותר ומבטיח היכרות נכונה עם היקב ויכולתו). אזי, הבלנדים הם היינות המומלצים. פרי מחשבתו של היינן, כבודו של היקב, מלאכת מחשבת הנותנת לטבע ביטוי דרך ידיו של האדם.

והיינות הזניים?
נתונים לחסדיו של הטבע והמזל.
כמה מילים על הטבע, המזל וישראל.
בניסיון להבין מדוע הממסכים בישראל מרגישים "יותר נכונים" מהיין הזני הישראלי, ישנו סיפור "ההבשלה הפנולית". בשלות הטעמים הפירותיים מהענב אל מול רמת הסוכרים בענבי הכרם.
בארצות חמות כישראל, רמת הסוכרים עולה מהר יותר מההבשלה הפנולית והבציר נעשה לפי רמת הסוכר. ההבשלה הפנולית לא מספקיה להסתיים והענב לא מגיע לבשלותו המלאה בזמן הבציר.
כך אנו מקבלים יינות אלכוהולים מאוד, עם פרי לא מספיק בשל, שניתנים לתיקון בזכות האפשרות להכנת ממסך מושכל.

הבלנד הוא נכון!
במיוחד באזורנו.
אם מצאתם יין זני שאהבתם, אמצו אותו כי המזל שיחק לטובתו.
ואם בהצלחה בטוחה חשקתם, ב"בלנד" תמצאו מבוקשכם.

הכתבה באתר "איש הענבים":
http://www.grape-man.com/articles.asp?NavigationID=197&ContentID=7434