ממסכים וניחושים מושכלים

 

היין שלי כבר מתבגר לו מספיק זמן, מיוצב יחסית בארומות שלו ואפילו בונה גוף בזכות שבבי האלון הצרפתי שהוספתי לו במשנה זהירות.
הגעתי ליום למידת תורת הבלנדים (ממסכים).
כבר כתבתי ודיברתי אין ספור פעמים על ממסכים מהונדסים.
אני מאמין בשילוב זנים על מנת להגיע לתוצאה מאוזנת ונכונה יותר ליין.
בנוסף, למדנו שהבלנד הוא כלי שנועד להשפיע על סגנון היין.
בימינו, אנשים יותר מידי ריאליסטים וחושבים שאם מופיעים אחוזים בתווית האחורית של היין, אז בטח יש נוסחת קסם ליצירת בלנד מוצלח.
חברים, אין אלגוריתם קבוע להצלחתו של יין!
בסך הכל מדובר בניסוי וטעימה…


יש הרואים בבלנד כלי לטשטוש פגמים, גם זה נכון. שיטות המיסוך בממסך רבות ומגוונות: טיפול בעודף עץ, חמצון ועודף חומצה יכולים להיפתר בעזרת שילוב יינות שונים לתוך יין קיים. אך החיבור בין שני יינות (או יותר) זה תהליך מורכב מאוד.
לפני שמשיך נעמוד על התקנות: יין זני בישראל הוא זה שמכיל לפחות 85% מהזן אותו רשום בתווית. מעבר לזה הוא לא יכול להיקרא יין זני. משמע, שגם יינות שמפורסמים כזניים יכולים להכיל ערבובים עם זנים אחרים למטרות שונות (עד 15%), מעבר לכך, יין יכול להתערבב עם יין מאותו זן, שעבר תהליכים שונים, הגיע מאזורים שונים ועדיין להיקרא זני 100%.
המטרה היא לא להכביד, לא לאבד יותר מדי אופי ולהוביל לתוצאה בה סך כל החלקים עולה על השלם.
הקברנה שלי מלא בארומות שוקולד ואניס, כאשר ניפתח נעשה יותר אגוזי עם ליווי שקד, פטל ועלי ורדים. הראש שלי, כבר באמצע ההרצאה התאורטית, החל לרוץ לכיוון הפטיט-ורדו הידוע לשמצה. אך לאחר המון טעימות, בחינה במשורה וטפטופי יינות בזהירות, לפי שיטה קפדנית שניר שחם עבד עם כל אחד ואחד כדי ללמד את רזי המעבדה, נתגלו ממצאים מעניינים.
מה שמוכר ושכיח התברר כאכזבה – והלא צפוי כהצלחה מרובה!

ממסכים
ישנן נקודות קריטיות בהן אחוז אחד (פחות או יותר) משפיע על היין בהיפוך כיוון מוחלט. לדוגמא:
5% של פטיט ורדו עשו את היין מאוזן יותר אך חסר אופי קברנה.
2.5% של מרלו מילאו את היין בטעמים אך ביטלו את ארומותיו לחלוטין.
וכשהגעתי ל 5% של מרלו הבנתי שזהו עצם העניין.
"אפטר טייסט" (טעם סיום) ארוך, גוף מלא ועגול יותר וארומתיות פורצת של פירות אדומים בשלים ותבלינים אדמתיים. שינוי זה הוביל את היין למשהו בוגר ומורכב יותר, עם אופציות לעתיד. כאן נוצר הקליק, סגרתי את המחברת והחלטתי שאת זה אני רוצה!
בלהט הרגע מילאתי את ה הדימיג׳אן בהתאם למידות המתאימות במרלו מטל שחר, שהוא החבר החדש של הקברנה שלי.
נראה ש"זוהי תחילתה של ידידות מופלאה" (בוגרט, קזבלנקה 1942).

לא נשאר הרבה לסיום. היין שלי קיבל צורה, התעטף בגלימה ואני לא יכול לחכות להשוויץ בו לחברים הקרובים.

נתראה בפעם הבאה,
עידן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s