שנים השאלה העיקרית המעסיקה את "אפישיאנדות" היין היא: מתי לפתוח אותו?
זמן הוא מוצר בעייתי- אין בשפע ומבזבזים בלי סוף.
גם המשפט ״זמן שווה כסף״, עוסק לא רק בשעות העבודה, אלא נוגע גם למוצרים משתנים ודינאמים כמו יין, יש הרבה ששותים בפאדופיליה חסרת אחריות יינות צעירים לפני זמנם, ויש כאלו ששומרים את היין הרבה אחרי זמנו(ועוד נהנים…)
אבל איך יודעים מתי?
זה תמיד ניחוש מושכל מגובה בהמון מילים, הסומך על נסיון עבר עם יינות שונים…
כל אחד המציא מתודות משלו למתי ואיך לפתוח את היין.
עשור של מכשירי חידרור ואוורור, עד שהגיע ״מפתח היין״! Clef du Vin
עיגול מתכת בקצה המתקן המעוצב מפרק משהו שלא חשבנו עליו קודם ביין שלנו.
זה לא האוויר, אלא ריאקציות כימיות שמשתנות וה ״כלף-דו-וין״ מזרז אותן ונותן לנו הדמיה של איך היין יהיה בעוד שנה…שנתיים…שלוש ..וכו׳.
כל שניה במשקה, כשנה לעתיד בחיי היין.
תכלס:
קורה שם משהו.
לא הייתי אומר 1שניה=1שנה.
אולי הייתי מחלק בחצי.
5שניות =2.5שנים.
זה הרגיש לי יותר הגיוני.
הניסוי נעשה על קברנה סובניון טל שחר, יקב שורק, היין שלי. יין שלא עבר חבית, אלא שבבים. ואני חייב להודות שהוא טאני להפליא!
ניחוחות תה ירוק ותה שחור, ריח מנטה ודובדבנים. בפה היין עוד צעיר, לא צעיר מדי, אבל בהחלט נדרשת לו עוד שנה לנקודה הנכונה.
כעבור שניה עם ה״כלף-דו-וין״ היין בהחלט הרגיש נעים יותר בפה, הניחוחות היו עדינים יותר וריח אסאי(כן כן, כמו זה מהוודקה הידועה לשימצה) בלט החוצה.
הרגשתי ספקן והחלטי לנסות בכוס 5 שניות ואחר כך 10 שניות!
יין בגרסת ״גאראג׳״ לא אמור להחזיק יותר מ…שנתיים (והתפרעתי!).
הופתעתי לראות שקורה שם משהו, היין משתנה ולעיתים מקבל טעמים מתכתיים.
השינויים היפים היו ללא ספק ב- שנה,שנתיים,שלוש. אפילו החברה שלי החליטה שזה דבר מדהים שמקל על שתיית היין ומעכשיו היא רוצה את זה איתי כל הזמן!
הייתי שמח להגיד שזה עושה את העבודה כמו שמצופה- וכאחד שלא ציפה באמת לשינוי גדול -ואולי אפילו פחד על היין.
השינוי שנעשה בכל כוס היה מאוד נעים וחיובי.
היין משתנה וכנראה שה״כלף-דו-וין״ נותן אינדקציה/סימולציה לכמה זמן היין יכול להחזיק.
תיאורתית הוא מציג משהו שיכול להיות אמיתי- אבל לא מרגיש שהיין יהיה באמת כך בעתיד.
כמו, שאם יזרקו אותנו במכונה לעתיד, אנחנו נרגיש קצת מוזרים ולא במקומנו הטבעי…
SAVOIR - טעם טוב לחיים 