סיטו- ניו זילנד- סובניון בלאן2011, כשר וב65 ₪ בלבד!
לבן יבש- מרגיש מוגז קלות, מעקצץ בלשון וטעם חלק בין מתוק לחמוץ.
הניחוח נפלא- פירותי עם דגש על פירות קייציים כמו פאפאיה, מלון, ו״ירקרקות״ שנותנת הרגשה מאוד רעננה עם ההסנפה הראשונה מהכוס.

יינות סיטו, זה פרוייקט של יינות מחבלי ארץ שונים בעולם, הבאים לתת לצרכן חוויה מלאה של יין מאזור מפורסם, תוך מיתוג היין בהתאם לצרכן הישראלי.
תווית היין מציינת רק את סוגו ואת לוגו החברה. בכך מונעת את הבילבול האנושי המוכר בחנות יין ,כאשר עומדים מול אותם מאות בקבוקים ומנסים לבחור אחד שייצג את האזור בו רוצים להתנסות.
קונספט מאגניב!

פפאנהיים- גוונצטרמינר 2009. 69 ₪. (בחנות היין "הרמיטאז', בעין המפרץ).
מחבל אלזס המפורסם.
היין נראה כמו זהב! מגרה להפליא רק ממזיגתו.
היין הוא חצי יבש, לכן השוואתו ליין הקודם לא צודקת.
הוא מתוק, אולי אף מתוק מדיי, טעמתי חצי יבשים בחיי, ויין זה עשה הרגשה קצת מחניקה בגרון.
עם זאת הרגיש מפולפל מעט וזה פיצה על הרבה דברים שפחות אהבתי ביין.
הוא נגיש מאוד לקהל מתחילים ובניגוד לגוונצטרמינר אחרים שפגשתי בחיי, ניחוח יין זה לא היה אדמתי במיוחד, לא זפת ולא נפט(עם כמה שמוזר, מצפים לקצת מניחוחות אלו בלבנים מהאזורים הנ״ל:-).
היין היה בין דבש וניחוח פרחים מובהק לפירות אדומים.(אולי היה שם גם משהו שהזכיר לי פלסטיק:-?)
מתאים לאוכל מתובל, מתאים לפתיחה מפוצצת עם דגים או סלט פסטה קר.
אך לא המרענן הרשמי של הקיץ….
ניתן להגיד אפילו יין לבן חורפי .

מסקנה:
לא כל יין לבן נותן את ההרגשה הרעננה לה רובנו מצפים מיינות לבנים.
צריך לטעום ולנסות עד שנופלים לטעם שמתאים לכם.
נראה כי היינות הקלאסיים (הכוונה מאיזורי היין הקלאסיים של העולם – גרמניה, צרפת, איטליה ושאר אירופה…).
יינות משם מתאימים אין-סיטו לאזורם המקורי: למאכלים, למזג האוויר, לשפה ולהרגשה הפנימית של היסטוריה הצרופה בסיפורים על כל סוג ענב או טכניקת יין הבאה משם.
כאשר יין כזה נשתה כאן, בישראל, הוא ילך יותר טוב עם ההרגשה המתאימה!
הכנה נפשית, מנטלית ופיזית למה ששותים.

בניגוד לזה, יינות ניו-זילנד, ארה״ב גם ישראל ובכלל יינות לבנים בסגנון עולם חדש, נותנים הרגשה של חופש ורעננות!
לקרר לפתוח ולשתות, עם אוכל, בלי אוכל- מבטיחים לך שיהיה טוב!
זה מוציא קצת את החשק מלהשקיע בסכומים גדולים ביינות אלו, כי התמורה מרגישה בכולם כמעט אותו דבר, פירותי ומרענן- בדיוק מה שאתה רוצה!
אין הפתעות לרוב, רק רמת ההשקעה באיזון בין ריח, צבע וטעם הוא הפרמטר המרכזי והחשוב.
נשמע לא מקצועי במיוחד מבחינתי להגיד כזה דבר, אך כך אני מרגיש.
מה שמוביל אותי להגיד שבישראל יש יינות לבנים ניפלאים! 2 מהמוצלחים ביותר לדעתי זה ״אביבים״ של הרי גליל והשרדונה של יקב סומק המדהים מרמת הנדיב בזיכרון יעקוב.
דיברנו על איזון ביינות לבנים יבשים ואלו יינות שיכולים להיחרט בדגל של האיכויות של מדינת ישראל ביצירת יין טוב!
עליהם כבר ארחיב בכתבה אחרת.
אז, יאללה בחרו את המרענן הרשמי שלכם להקיץ…