שנים השאלה העיקרית המעסיקה את "אפישיאנדות" היין היא: מתי לפתוח אותו?
זמן הוא מוצר בעייתי- אין בשפע ומבזבזים בלי סוף.
גם המשפט ״זמן שווה כסף״, עוסק לא רק בשעות העבודה, אלא נוגע גם למוצרים משתנים ודינאמים כמו יין, יש הרבה ששותים בפאדופיליה חסרת אחריות יינות צעירים לפני זמנם, ויש כאלו ששומרים את היין הרבה אחרי זמנו(ועוד נהנים…)
אבל איך יודעים מתי?
זה תמיד ניחוש מושכל מגובה בהמון מילים, הסומך על נסיון עבר עם יינות שונים…
כל אחד המציא מתודות משלו למתי ואיך לפתוח את היין.
אז בספונטניות אמרתי "יאללה לזיכרון!" יש שם אוכל טוב, אווירה טובה ובטוח ניפול על איזה יין טוב.
מצאתי חניה באחד הרחובות הצדדיים ליד המדרחוב המפורסם והתחלנו ללכת בלי תכלית מוגדרת…
נהננו מהנוף והאווירה שהמקום משרה על כל העוברים בדרך, קראנו משלטי המתכת התלויים בחזית של כל בית פרטי והתפלאנו מכמות ההיסטוריה שיש למקום המקסים הזה.
בעוד אנחנו חושבים אם אנחנו רעבים או לא, קיבלנו סימן!
סימן טוב!
סימן!
יקב סמדר! עם החביות בכניסה ושביל שמוביל למרכז מבקרים קטן ובייתי.
כמו שאנחנו אוהבים 🙂
הבית פתוח, אך אין עונה…
בחור צרפתי מנסה להיסתדר באנגלית פשוטה למצוא את מקומו בעולם, קצת קשה לו עם העניין.
כמובן שהפעלתי את קסמי ודיברתי איתו צרפתית שוטפת !(רק ב-4 מילים בערך….) והבנתי שבשביל להמשיך בשיחה אצטרך להתחדד קודם עוד קצת בשפה הצרפתית,
אז חזרתי לאנגלית על מנת להבין את רצונו (הוא היה נראה דיי מבוהל).
הצרפתי הוא תייר שישן בצימרים של בעלי היקב(אגב, צימרים מדהימים!!!), היה לו פנצ'ר ועכשיו הוא מחפש עזרה מבעלי הצימר.
הרמתי טלפון למספר שכתוב בכניסה ומוטי, בעל היקב הודיע לי שהוא יגיע ממש עוד כמה דקות.
הוא פשוט הלך עם אישתו לסרט סרבי בתיאטרון צרפתי שניבנה על ידי יגוסלבים במלחמה הקרה בחיפה…(אין קשר בין הנכתב למציאות- הוא סתם הלך לראות סרט בסינימטק).
SAVOIR - טעם טוב לחיים 