שביל היין של ישראל (מבוא)

אז לקחנו תרמיל, לקחנו מקל, לקחנו לנדרובר דפנדר משופר ומשופצר ויצאנו ל״סיור יקבים גלילי״.

המטרה, לכבוש את יקביי הגולן! משם להדרים ולהמשיך בפריצת שביל יין, לאו דווקא רישמי, אלא אישי, נוח, זורם ומעניין.
משהו שיהיה נוח ליום חופש של כמה חברים. משהו שיהיה נגיש גם לחך וגם לראש.
החשקים הגוסטרונומים שלי פשוטים, אני רוצה לאכול טוב ואני רוצה לשתות טוב!
לא באמת משנה לי מה ואיך, תלוי עם איזה חשק אני קם בבוקר.

במהלך פסח, עבדתי קשה ותיכננתי לעצמי יום חופש למהלך השבוע. לנסוע עם חברים, לטעום יינות, למלא את מקרר היין החובבני שלי בדברים מעניינים ולהרגיש שכבשתי את העולם! כן כן! כל זה בזכות יין! (וגבינות…)

דינוסוס/בכחוס אל היין

אני עצמי אוהב יין, מעבר לאוהב, אני מאמין מאוד ביין ישראלי! אני מעריץ יינות ישראלים.
כמובן שאני לוקח בחשבון שבישראל הכל חדש, צעיר, המדינה בסך הכל בת כ 60 שנים וייצור היין הרישמי והמוכר על אדמתנו הוא רק בן כ 100 שנים(מתוכם 20 של איכות).
לעומת ההיסטוריה האירופאית, זה כלום.
מזג האוויר המשוגע, המבנה הגיאוגרפי והראש הפתוח והמפותח מאוד של ישראלים, הוביל אותנו לייצור יין ונסיון להוכיח משהו לעולם.

הסיור במקורו היה ליומיים ומכיל יותר מעשרה ייקבים (ויש הרבה יותר באזור), אך חיים סטודנטיאלים מלאי עבודה הובילו אותנו לקיצור הטיול ובחירת ייקבים אקראית בהתאם למקומם במפה.

להמשיך לקרוא